מה קרה במהלך מתקפת הסייבר?
במהלך הלילה, מתקפת סייבר כוונה נגד אזרחים עם כ-5 מיליון הודעות טקסט מפחידות שהתחזו לפיקוד העורף. הודעות אלה נועדו לזרוע פאניקה וכללו קישורים שהושבתו במהירות. המוקד הלאומי של מערך הסייבר, 119, קיבל כ-500 דיווחים על הודעות אלה, מה שמעיד על השפעה משמעותית על הציבור.
חקירות ראשוניות של מערך הסייבר הלאומי ומשרד התקשורת חשפו כי המתקפה הייתה ניסיון בטכנולוגיה נמוכה להפיץ פחד, שבוצע על ידי פריצה לחשבון לקוח לגיטימי של שירות הפצת הודעות טקסט מסחרי. פרצה זו אפשרה לתוקפים לשלוח את ההודעות ההמוניות מבלי שיתגלו בהתחלה.
המערך אישר כי איראן וחיזבאללה עמדו מאחורי מבצע זה, מה שמדגיש את איומי הסייבר המתמשכים שהמדינה מתמודדת איתם. אירוע זה מדגיש את חשיבות הערנות והצורך באמצעי אבטחת סייבר חזקים כדי להגן על הציבור מפעילויות זדוניות כאלה.
מי עומד מאחורי ההתקפה?
החקירה חשפה כי איראן וחיזבאללה תכננו את מתקפת הסייבר. קבוצות אלה שלחו כחמישה מיליון הודעות טקסט המתחזות לפיקוד העורף, במטרה ליצור פאניקה נרחבת בקרב אזרחי ישראל. ההודעות הכילו קישורים שנוטרלו במהירות. התקפה זו לא הייתה מתוחכמת או יקרה, אך היא הצליחה לזרוע פחד באופן יעיל. מערך הסייבר הלאומי אישר כי איראן וחיזבאללה היו אחראים, מה שמדגיש את איומי הסייבר המתמשכים מצד גורמים אלה. המניעים שלהם נותרו ברורים: להפריע ולהפחיד את הציבור, תוך ניצול טקטיקות פשוטות אך יעילות כדי לנצל פרצות במערכות תקשורת דיגיטליות.
איך הופצו ההודעות?
החקירה חשפה שההודעות נשלחו על ידי פריצה לחשבון של לקוח לגיטימי של שירות מסחרי להפצת הודעות טקסט. זה אפשר לתוקפים לנצל את השירות ולשלוח כ-5 מיליון הודעות בלילה אחד בלבד. הודעות אלה, אף שהיו פשוטות, נועדו ליצור פאניקה נרחבת על ידי התחזות לפיקוד העורף. הן כללו קישורים שהושבתו במהירות. הממצאים הראשוניים של מערך הסייבר הלאומי מצביעים על פרצה באבטחה של ספק השירות, מה שמדגיש את החשיבות של אמצעי אבטחת סייבר חזקים עבור כל החברות המטפלות בתקשורת המונית.
מה עושים אם מקבלים הודעות חשודות?
אם קיבלת הודעה חשודה, אין ללחוץ על אף קישור. יש לבדוק אם המקור הוא רשמי. לחסום את מספר השולח ודווח עליו מיד למוקד החירום במספר 119. היו זהירים תמיד והישארו ערניים לניסיונות פישינג.
